סעיף: 99
עמעום
(א)
הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה:
(1)
הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלולה לסנוור נוהג רכב אחר;
(2)
הוא עוצר;
(3)
הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו; אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלאיאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו.
(ב)
בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור בתקנה 334(ג).